מגלה העמוקות מקרקוב - שווה קריאה

מגלה העמוקות אב בית הדין בקרקוב שבפולין

הסיפור הוא על שני יתומים,האחד שהתייתם מאביו ואמו לגיל 3 בערך ובא דודו בעל מפעל בשר, ולקח אותו אליו וגידל אותו אצלו.. ועוד יתום שאסף אותו האדם שהיה בעל מפעל הבשר בעיר קרקוב.. את הילדים האלה הוא שיעבד בצורה מחפירה ביותר למרות קטנות קומתם וגופם החלוש, הוא הטיל עליהם עמדות קשות ביותר.. ניצל אותם מאוד מאוד, והאכילם פט לחם חרבה ומי לחץ כל היום שטיפה ונקיון ועבודות הבית ובלילה משלוחים לגבירים העשירים לחלק את הבשר כשהם נושאים משאות ששוקלות יותר מגופם וכך היה מנצלם

הם התבגרו וגדלו והיו לנערים , יום אחד הם הולכים בדרך ואחד מהם מוצא מטבעה ברגע הראשון הוא רק חושב איך הוא הולך לקנות איזה פיתה..ואמר לעצמו הינה פעם ראשונה שאני יכול לאכול פיתה שלמה!.. לפתע חושב שכדאי להתגבר לרגע על תעבת האכילה ולהשקטת הרעב ואומר לעצמו כיוון שאנחנו מחלקים את הבשר הכשר למהדרין לבתי היהודים הגבירים אני אלך ואקנה בשר אצל הגויים{טרפות} שערכו חמישית ממחיר הבשר היהודי. ובעודף אני אלך לקנות לי אוכל...היו אלה ילדים בורי ארצות לא למדו אותם שום דבר.. הם לא הבינו שהם עושים פסול בענין הם ראו בעיינהם רק את ההשרדות לאכול ולחיות ואיך למלא את בטנם מה שלא הכירו שנים רבות וכן עשו ?ביום מן הימים אחד מהם שאל את חברו מאיפה אנו אוכלים ברגע זה וחברו אמר לו מצאתי מציאה , למחורת עשה שוב את אותו הדבר וכן על זה הדרך עד שיום אחד גילה לחברו, וחברו המשיך איתו וכן המשיכו ועשו את המעשים האלה עד שהגיעו למצב שאחד מהם היה פיקח ונבון אמר לחברו תשמע... אתה תעשה בלאגן בעבודה יפטר אותך הדוד שלי אתה תלך לעבוד במקום אחר בקצה העיר וככה נגדיל את הרווחים שלנו כל אחד וחוג הלקוחות שלו וככה נשתלט על כל העיר עד שנפתח את חנות בשר משלנו יום אחד הם עשו בלאגן בכוונה ואמרו שמצאו 100 רובל כסף שזה מציאה גדולה והם הולכים לפתוח חנות בשר

כולם באו לקנות אצלהם מכוון שהם היו שוברי קופות ומוכרים בזול.. מי שלא מבין מה זה אומר הם הטריפו עיר שלמה האכילו אותם חלב בשר ודם חסידים, צדיקים, קדושי עליון, יהודים, וכל העיר מלאה גאולים וטרפות.. חתונה עם בשר טרפות ,שבעה ברכות עם טרפות, שמחת תורה עם טרפות וכ'ו החטאת הרבים לאין ..שיעור יום אחד במשך הזמן הם התחתנו והיו עשירים גדולים והיו להם ילדים אף אחד לא חלם בעולם שהם עושים דברים כאלה

ביום היו נראים גבירים מכובדים ועשירים , ובלילה היו עושים את המעשים האלה... בימים היו מחתנים בעלי תורה אברכים היו קונים להם בתים ומסדרים אותם בשלהם... יום אחד... אחד מהם נכנס ושומע את החתן שלו לומד בספרים הקדושים בניגון ומשנן את הקטע הבא:

האוכל חלב ובשר טרפה ...חייב כרת על עבירה זו אפשר לכפר על ידי תשובה אך עם לא עשה תשובה הרי הוא נכרת מן העולם, ואינו מגיע למחצית שנותיו, אבל גם מיתה לא מעבירה את העוון קליל... וחייב לרדת לגהנום למדורים השונים כדי להטהר מהחטא ולזכות בכפרה שלמה ..ובמה דברים אמורים אמר החתן זה אם אכל את המאכלות בשוגג.. בלי כוונה ..אבל אם אכל בכוונה! הרי גם התשובה אינה לא מועילה.. אין לו חלק בעולם הבא ואינו קם בתחיית המתים, הוא נידון להקלע בכף בקלע לנצח נצחים גהנום קלם והם אינם קלים ככה מנגן החתן..

אחד השותפים שומע ומזדעזע מתחיל לרעוד ומחליף צבעים ומיד נחלה... כולם רצים לראות מה קרה והוא לא מספר דבר... בא שותפו אומרים לו הוא לא יכול לדבר והוא אחוז הלם וחלחלה... הוא מוציא אותו לגן ואומר לו בוא נלך רחוק רחוק ואספר לך מה קרה: הגע בעצמך מזה הרבה שנים אנחנו מציפים את העיר בבשר טרפה וכמה מאות ואלפים של יהודים תמימים נכשלו בעבורנו בעברות חמורות ביותר ראה מה גודל כוחו של השטן... עיר כמו קרקוב המלאה סופרים, וחכמים, צדיקים, ורבנים, ואנשי מעשה. ואף אחד לא מעלה נגדנו חשד קל שבקלים!... כולם אוכלים את הבשר שאנו שוחטים לילה לילה בני המשפחות החשובות ביותר קונים אצלנו ללא כל פיקפוק בחתונות המפוארות ביותר, בסעודות בר מצווה, בסיומי הש"ס,בקידושים של שמחת תורה, שבהם נמצאים אנשי שטרימילח ובגדי קטיפה ,מעלים על השולחנות בשר טרפה חלב ודם... ?..מה יתרון לנו מכל עושר? האם אנחנו אוכלים בשתי כפיות באותה הזמן ?..האם הבטן אינה שבעה מלחם ובצלים כמו ששבעה מעוגות ומאומצות בשר שנות חיינו המעטות עוברות כצל עובר וכענן קלה... ואז נצטרך להתייצב בבית דין של מעלה ונצטרך לתת דין וחשבון על מעשינו

ושם לא יועילו לנו שום תרוצים ושום תחבולות מלאכי חבלה לאין ספור כבר מצפים לענות אותנו בגהנום בעינוים קשים שאין לתארם יתומים, רעבים, ויחפים כל הסבל והמצוקה של שנות ילדותנו אצל הדוד, יראו כגן עדן לעומת רגע במדורי התופת בשאול תחתיות..

השותף שומע את הדברים האלה מתמלא חלחלה... הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם ואז מחליטים ללכת לרב של העיר ולשלוח בפניו את האמת המרה שהחטיאו עיר שלמה מ א-ועד -ת באותה תקופה באותה שנים אחרונות בעל המגלה עמוקות גזר הרבה תעניות והרבה תיקונים משום שמתים הרבה תינוקות ילדים קטנים עלמנות וגברים שלא כדרך הטבע והוא לא ידע את הגורם מכל מקום שהגיעו שניהם קבלו אותם בכבוד רב ואז הרב שמע את הכל... והזדעק! חלחלה תפסה אותו בכל גופו

ישר אמר לשמשמים שלו להודיע בכל העיר לשבור את כל הכלים ולא לאכול יותר בשר בכלל בעיר רק לעבור למוצרי חלב עד שיתן הוראה חדשה ולא להגאיל לא להכשיר ולשבור הכל!... עיר שלמה בתדהמה יוצאת הוראה מביתו של אב בית דין ואף אחד לא יודע מהי הסיבה וכולם מתחילים לשאול שאלות ומה קרה הוא אמר להם אני לא יודע אם אפשר לתת לכם דרך לתשובה העוונות שלכם כאלה גדולים לא אוכל לקחת דבר כזה על עצמי אצטרך לכנס את כל גדולי הדור ושנתייעץ מה לעשות אם יש דרך תשובה ביכלל לכפר על מה שעשיתם מתכנסים כל גדולי הדור...אף אחד לא יודע על מה הם באים ומזמין אותם ואומר להם לספר את הסיפור בפניהם כולם שומעים וזועקים כולם בוכים איך נפלה הבעיה הזאת עליהם על מה הגיע אליהם הצרה הצרורה הזאת לגביהם הם אמרו אין מחילה אין תקנה אין תיקון אין שום דבר.. אבל הם(הגבירים) מורטים את שערותיהם בוכים ובוכים ואומרים אנחנו עמי ארצות, בורים לא ידענו, יתומים מאב ואם גדלו אותנו ככה לא הבנו.. בסוף הרב אומר תנו לי זמן לחשוב ואגיד לכם מה לעשות...

מזמן אותם ואומר להם אני יתן לכם דרך שאם תעשו אותה היא תעלה לכם לכפרה הם אמרו אפילו תסרוק את בשרנו במסרקות של ברזל מה שתחליט נעשה כל מה שתטיל עלינו נעשה בן הדברים שאמר להם היה כך:

שהם צריכים ללכת לכל בתי הכנסת וכל בתי המדרש בכל עיר ועיר כשהם לא יכולים לשהות במקום אחד יותר מיום אחד גלות שלוש שנים לבושים סמרטוטים ובלעות הם צריכים לשרוף את כל הרכוש שיש להם ... לבנים ולבנות הם יכולים לתת בגדים ותכשיטים לנשים שלהם תכשיטים איאפשר לתת... להם בעצמם לא יכולים להשאיר את הבגדים שלהם ..רק בלעות של בלעות וערדליים מקומטות וכובע משהו.. מבוזבז לגמרי אסור להם לאכול בשר בימות השבוע רק בשבת מעט ובכל השבוע ממש כדי מחיה לאחר מכן לקבץ צדקה כעניים ולהתייחס לכך שהם גבירים עשירים מאוד!! מבית לבית הם צריכים לבקש פרוטה על פרוטה עד שיאספו כסף לקנות בגדים פשוטים ברגע שהם מצליחים לגייס את הכסף הזה הם שורפים את הבגדים שלהם הקודמים כי הם באו מאיסורי הנאה של נבלות וטרפות... הולכים לבתי כנסת ולבתי מדרשות בכל מקום שנמצא בעיר ובלי להחסיר אחד :צריכים לעלות על הבימה של הבית כנסת ולאמר כך

רבותי : היננו מודיעים ומתוודים בפניכם שאנחנו פושעים וחוטאים עוכרי ישראל במשך עשרות שנים הפצנו בינכם בשר טרפה והכשלנו אתכם בעברות חמורות ביותר המתנו אסון עליכם ועל נשמתכם על ידי שפטמנו אתכם בנבלות ובחלב מי יודע כמה מקרובכם או ילדכם נגדעו מן העולם בעון זה... נכרתו בדמי ימיהם כחייבי כריתות אנו מודים ומתוודים על כך ברבים ומבקשים ומתחננים בפניכם, לסלוח לנו על כל מה שעוללנו לכם ולהתפלל בעדנו לאלוקי הרחמים והסליחות שגם הוא יקבל את תשובתינו וימחול לנו על כל עוונותינו

אל תמהרו לרדת מהבימה הוראה להם הרב השארו ותמשיכו לבכות ולכונן ולהתחנן ולהכות על חטא ולתלוש את שערותיכם ולא לסגור את מעיין הדמעות עד שיחמרו עליכם רחמי הקהל ויודיעו לכם שמוחלים לכם במחילה גמורה וכי יתפללו עליכם שגם ה' יתברך יסלח לכם על חטאתכם עם סיום התפילה בטרם יצא הקהל מבית הכנסת תשכיבו עצמכם על המפתן של פתח היציאה ..וכל מי שיצא מבית הכנסת יצטרך לדרוך עליכם.. ולרוק בפניכם זה בכל בית כנסת ובית מדרש שתגיעו במשך 3 שנים כל אותה העת בעת שתהיו שטוחים על הארץ והקהל יוצאים מבית הכנסת יעבור וידרוך עליכם ..תאמרו ווידוי כמו ביום הכיפורים ותכו על לבכם על חטא שחטאנו ועל חטא שחטאנו, ותפרטו את הכל

כן תעשו בכל בתי הכנסת בעיר ובלי להחסיר אפילו בית תפילה אחד ושתגמרו תצאו לבית העלמין להשטתח על קברות הצדיקים, ועל קברות אלה שנפטרו זה לא מכבר ועל שאלה שמתו ממגפות, תבקשו מחילה מהצדיקים הקדושים ושאר הנפטרים שאולי נספו בעוונותיכם ותעוררו את רחמיהם שיתפללו בעדכם וימליצו טוב עליכם לבעל הרחמים

לאחר כל זאת תעזבו את העיר קרקוב ותצאו לגלות לתקופה של שלוש שנים עליכם לנדוד רק ברגל, אל תתעקבו במקום אחד יותר מעת לעת, חוץ משבתות וימים טובים תמשיכו בנידודיכם בכל מזג האויר שהוא.. אל תתעכבו לא מחמת גשם, ולא מחמת ברד, ולא מחמת שלג, ולא רוחות סוערות, במקום בו תלונו היום אל תלונו למחרת

...ובכל ישוב יהודי שאליו תגיעו תלכו ראשית כל לבית הכנסת תעלו על הבימה... ותחזרו על ההכרזה ובמשך כל ימות השבוע בל יבוא לפיכם שום מאכל בשרי רק בשבתות ובימים טובים יהיה מותר לכם לטעום בשר כזית וכדי לצאת ידי חובה

ולישון תשנו רק על הארץ עם אבן נמרשותיכם במשך כל אותה תקופה תחזרו על הפתחים כקבצנים אך תקבלו נדבות עד כדי קיום ודוחק, ובצימצום ליום אחד בלבד רק כדי להחזיק את הנשמה

אל תשאירו דבר שום דבר בידכם עבור יום המחר לאחרי שתתנהגו באופן זה במשך שלוש שנים תחזרו קרקוב ברגל ואם הקדוש ברוך הוא יתן לי חיים עד אז אמשיך להראות לכם בעזרת ה' כל צעדי התשובה הבאים אם חס ושלום לא אהיה אז בן החיים תמצאו אצל ממלא מקומי מכתב סגור וחתום שיכיל את כל ההוראות על דרך התנהגותכם בדרך התשובה בעתיד

{הם יוצאים משם והולכים את כל המסלול הזה שהוא אמר להם ...{מתואר בספר כל מה שעברו

(לכל מי משעונין בספר שישאיר לי הודעה פרטית)

...

ובסוף בסוף הם חזרו לעיירה הוא חיכה להם באותו יום של השלוש שנים יצאו לקראתם צדיקים, חסידים ,קדושי עליון כנס את כל העיר אמר באו בעלי התשובה לכאן ושבח אותם ואמר את מעלתם הגדולה בפני כולם

אבל במשך הזמן הם התבגרו ..ופחדו פחד מוות מאותו היום שיצטרכו להפטר הם לא היו בטוחים שהם יצאו מהעולם הזה ולא ישאר משהו שיתענו עליהם אז הם באו ובכו לפני מגלה העמוקות והתחננו על נפשם אל תשאיר אותנו כך אנחנו מבקשים ממך מגילת קלף שבה אתה כותב שאנחנו מגיעים לבית דין של מעלה אנחנו לא רואים גהנום :לאחר הבשורות ובחינות רבות ונאות וכתב להם כך

אני החתום מטה רבשב קרקוב ואב בית הדין הגדול שהוציא את פסק הדין על שני הקצבים השותפים וגזר עליהם תשובת המשקל החמורה כדי לכפר על פשעם העצומים והם קיימו אותה בשלימות לכל פרטיה ודיקדוקיה הרני גוזר בזה שכשם שקבענו בבית דין של מטה כך יקיימו בבית דין של מעלה והשניים יהיו מנוקים מעון ואשמה ורשע זהו כתב במגילת קלף ונתן אותה ליד אחד מהם

לאחר זמן דווקא זה שלא היה לו את מגילת הקלף הגיע למצב שהוא חולה קשה, והגיע למצב של גסיסה והוא פחד פחד מוות, אנשי החבר'ה קדישא שהובאו למיטתו לא יכולו לחזות בעינויי הנפש הנוראים של הגוסס והזעיקו את הרב בעל מגלה עמוקות אולי יעלה בידיו להשקיט את רוחו ולסלק מעליו את סיוטי הגהנום

רבי : פתח בעל התשובה הגוסס כשמסנן את המילים בקושי רב בתוך שפתיים מבחילות שדמעותיו שוטפות את פניו הצהובים כדונג רבי.. ליבי מתפוצץ מאיימה...ואף לרגע לא מרפא ממני הפחד שמא לא נתקבלה תשובתי בשמים מעזי אוי ואבוי לנשמתי החוטאת ואני אנא אני בא? הרי לנצח לא אצא מהגהנום אהיה אבוד בכף הקלע בענויי התופת לנצח נצחים

ליבו של הרב מגלה עמוקות נשבר בקרבו למראה הסיוטים הקשים הפוקדים את החולה והוא שלח לקרוא לבעל התשובה השני ופקד עליו למסור את מגילת הקלף לידי הגוסס שיקח אותה איתו אל הקבר

ואילו על הגוסס הנוטה למות , לתת תקיעת כף לשותפו ולהבטיח לו שלאחר מותו יבוא אליו בחלום וימסור לו דיווח מלא ומפורט על כל מה שהראה לו מהרגע של יציאת נשמתו ועד שהגיע למקום מנוחתו וכך היה ..מסר לו את מגילת הקלף הבן אדם נפטר בעל מגלה עמוקות בהלוויה השמיע דברי הספד נרגשים בקול חוצב בלהבות אש שהרטיט את כל הלבבות וכל הקהל הגדול פרץ בבכי בדבריו אמר הרב את פרשת העינוים והסיגופים הנוראים שהנפטר קיבל על עצמו באהבה וברצון כדי לכפר על חטאיו ולטהר ולזכך את נשמתו מכל מזיק ופגם צאו וראו מה כוחה של התשובה שהיא מגעת עד כסא הכבוד פנה הרב אל לנאספים אפילו החוטא הגדול ביותר..! שדומה שאין לו תקנה כלל , גם הוא יכול לעשות תשובה כל זמן שהנשמה בקירבו ולהגיע לעולם הבא נקי מכל חטא ועון , בר אימו בקול אדיר סיים את דברי ההספד שמבטו מופנה כלפי מעלה פנו מקום צדיק גדול מגיע עתה למנוחתו נשמה של פז וספירים עולה וחוזרת למקום מחצבתה זקה זכה וטהורה בדיוק כמו שהיתה בעת ירידתה לעולם

דברי ההספד מסתימיים ואז החלה ההמתנה

השותף השני ממתין עוברים ימי השבעה שום חלום.. שבועיים ..אין חלומות

שלושה שבועות אין כלום.. אבל יום אחד אחרי השלושים... הוא מופיע בחלום

בהופיעו בחלומו כימעט ולא הכיר את שותפו אותו שותף שבילה איתו את כל שנות חייו בתקופות של שמחה ואושר ובתקופות של יגון וכאב כולו היה קורן אור כל דמותו הבהיקה באור יקרות ... הוא הפיץ סביבו זיו של קדושה וזוך שסנוור את העיינים... כנגה השמש בצהריים עד שהיה קשה להסתכל בו... גם התחריחים שלו היו צחורים מצחור כאולן של שלג מבהיק בהשתקפו באור השמש ללא כל צל ורבב כל ישותו אמרה , הוד והדר של צדיק הנהנה מזיו השכינה בגן עדן העליון והקול של דמות הפלאים של מי שהיה שותפו לשעבר קול מלטף ומעודד כצלילי פעמונים כסף במשך כל שנות התשובה שכח פעם ששותפו מסוגל לדבר בקול נמרץ וערני כל הזמן היה קולו עצוב ומחריש יותר מאשר מדבר וגם המעט המילים שהיה מוציא פה ושם , היה להם צליל צרוד וחורק כאילו בקעו מקברו של מת חייל ואילו עתה הכל צלול הכל מלא עדנה ומתיקות שופע עושר ונחת רוח רחוק כרחוק מזרח ממערב מקולו של קצב בור ועם הארץ ,שקופה של שרצים עוונות ופשעים חמורים תלויה לו מאחוריו

היה זה קול מעודן שמזוכך על ידי שקידה נמרצת וחיי קדושה וטהרה חברי האהוב הגיע קולו המעודן והרך של הנפטר אצלכם בעולם השפל לא יודעים כלל מיהו בעל המגלה עמוקות מה גדולה מעלתו בשמים בתוך הפמלייה של מעלה ובאיזה מידה מתחשבים בדעתו כל השערים של העולמות העליונים עומדים פתוחים לפניו והרי הוא שם כבן בית יוצא ונכנס הכל נישמעים למוצא פיו וששים למלא את רצונו מה שהוא שגוזר שריר וקיים... פחדי אומנם לא היה פחד שב... רע ומר היה לנו ולנשמותינו לנצח נצחים אלמלא היינו חוזרים בתשובה בעודנו בחיים

כי כאן למעלה בעולם העליון איאפשר יותר לתקן ... את מה שקילקלו למטה ובכן...

אסקט ושמע

חברי היקר.